נולד ב- 1924 בסארבריקן, גרמניה, שם למד בבית-ספר עממי גרמני. ב- 1935 עלתה משפחתו ארצה ופנתה לירושלים וכעבור שנה – לתל-אביב, שבה למד בבית-החינוך לילדי העובדים בצפון ולאחר מכן בבית-הספר התיכון המחוזי בגבעת השלושה. היה חבר בתנועת "המחנות העולים" ומטעמה יצא ב- 1942 להכשרה בקיבוץ מעוז חיים.
היה ממייסדי קיבוץ בארי, שהתיישב ב- 1946 בנגב, ומילא בו תפקידים מרכזיים והיה שליח בתנועתו. ב- 1949 פנה לשרת בצה"ל בחיל התותחנים כחייל סדיר ובמילואים.
ב- 1949 השתקע עם משפחתו בחולון. עד 1955 היה מנהלו של הדו-שבועון "משא" ועד 1971 ממנהלי העיתון היומי "למרחב". ב- 1954 נבחר למזכירות מועצת פועלי חולון ופעל בה בהתנדבות. ב- 1969 נבחר כנציג "המערך" למועצת עיריית חולון ובה כיהן עשר שנים כחבר הנהלה ויו"ר ועדת החינוך, שהנהיג שינויים ניכרים במערכת החינוך העירונית, לרבות פתיחת בתי-הספר לשימוש הקהילה. כן שקד על טיפוח יחסי שיתוף בין ההורים לעירייה.
שנתיים למד ב"מכון אבשלום" ללימודי ארץ-ישראל, ליד אוניברסיטת תל-אביב.
ב- 1971 נתמנה כמשנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי וייצג אותו בועדות שונות, בראש קרנות השתלמות, במיזמים שונים והיה נציג הציבור בבית-הדין הארצי לעבודה.
